הדרך למונדיאל 2006 גרמניה

כשפיפ"א הודיעה שגרמניה תארח את גביע העולם ב-2006, רוב חובבי הכדורגל חשבו שזו בדיחה. אחרי הכל, הפעם האחרונה שגרמניה הייתה מעורבת בטורניר כדורגל בינלאומי הייתה ב-1938, אז היא אירחה וזכתה במהדורה הראשונה של גביע העולם. אבל עד שנת 2000 דברים השתנו. התאחדות הכדורגל הגרמנית יצאה מאפילה, שיקמה את תדמיתה והעבירה את תשומת הלב לשווקים חדשים. בשנת 2000 הם התמודדו למונדיאל 2006 וזכו. אז מתי בדיוק קרה גביע העולם ב-2006? בואו נסתכל...

יוני 2001: פיפ"א מאשרת שגרמניה תארח את מונדיאל 2006

ב-10 ביוני 2001, בהאנובר, גרמניה, פיפ"א אישרה שגרמניה תארח את גביע העולם ב-2006. ההחלטה התקבלה לאחר בדיקות יסודיות של כל המדינות המתמודדות, כולל אנגליה, פורטוגל ודרום אפריקה. המארחים נבחרו לאחר שלושה סבבי הצבעה. בסיבוב הראשון, דרום אפריקה הייתה המובילה, אך פורטוגל הודחה לאחר הסיבוב הראשון של ההצבעה. לאחר מכן, אנגליה ודרום אפריקה היו ביתרון משותף אך לאחר הסיבוב השלישי, גרמניה קיבלה את זכויות האירוח ברוב של שני שלישים. במהלך ההצעה, מורשת הכדורגל של גרמניה, תשתית האצטדיונים ויכולת המארגנים להתמודד עם אירועי ספורט בקנה מידה גדול צוינו כנקודות חוזק. נשיא פיפ"א, ספ בלאטר, היה חד משמעי בשבחו להצעה הגרמנית, ואמר כי "זה הטוב ביותר, ללא ספק. יש לו את האצטדיונים הטובים ביותר, את התשתית הטובה ביותר, את המצב הכלכלי הטוב ביותר, את האבטחה הטובה ביותר ואת הזכויות המסחריות הטובות ביותר. "

אוקטובר 2003: הוקמה הוועדה המארגנת

הישיבה הראשונה של הוועדה המארגנת של מונדיאל התקיימה ב-17 באוקטובר 2003, באצטדיון המונדיאל בברלין. יו"ר הוועדה המארגנת היה פרנץ בקנבאואר, כדורגלן גרמני מפורסם ומאמן לשעבר של נבחרת גרמניה בכדורגל. שלושה סגני נשיאים

– מיכאל גנסר, תיאו זוונציגר והורסט ר' שמידט ושלושה מזכירים

- הלמוט סנדרוק, גיאורג מקינג ומנפרד סטקלנבורג מונו. בוועדה היו בסך הכל 22 חברים, ביניהם שניים מחברי פיפ"א העולמית, חמישה חברים מהתאחדות הכדורגל הגרמנית, והשאר מייצגים את הציבור והקהילות העסקיות. פיפ"א עקבה אחר התקדמות ההכנות והניהול הפיננסי של הוועדה המארגנת וסייעה לוועדה על ידי שכירת מומחים בתחומים שבהם לא הייתה לוועדה מספיק מומחיות.

מאי 2005: הגשת ההצעות למונדיאל 2006 מסתיימת

ההתמודדות על הזכויות לארח את גביע העולם של פיפ"א 2006 מסתיימת ב-11 במאי 2005. בתחילה, הוועדה המארגנת של פיפ"א קיבלה 12 הבעת עניין מתשע מדינות. בדצמבר 2003, ברזיל חזרה בה מההצעה שלה להתרכז באירוח גביע העולם ב-2014. במרץ 2004, אינדונזיה חזרה בה מהצעתה עקב התנגדות ציבורית רחבה. בשלב הבא, רוסיה משכה את הצעתה בשל מגבלות תקציב והוצאה כספית גבוהה. המדינות האחרות שמשכו את הצעותיהן היו אוסטרליה, יפן, מקסיקו, דרום קוריאה וארצות הברית. המדינות שהיו במרוץ היו ארגנטינה, בלגיה, אנגליה, הודו, מרוקו, הולנד, פורטוגל וספרד. ב-12 במאי 2005, נשיא פיפ"א ספ בלאטר הכריז על המדינות המארחות במסיבת עיתונאים בבאדן-באדן, גרמניה. המדינות הנבחרות הן ארגנטינה, בלגיה ואנגליה. ההצבעה הייתה צמודה אבל אנגליה השיגה רק שני קולות יותר מבלגיה. התאחדות הכדורגל הספרדית התלוננה מאוחר יותר כי טעו בהצבעה, מתוך אמונה שהצביעו בשם מרוקו.

יוני 2005: נחשף הלוגו הרשמי של גביע העולם בכדורגל של פיפ"א 2006

ב-9 ביוני 2005, נחשף הלוגו הרשמי של גביע העולם בכדורגל של פיפ"א 2006 בחגיגות 100 שנה להתאחדות הכדורגל הגרמנית בברלין. הלוגו הציג תמונה מסוגננת של שחקן כדורגל עם גלובוס ברקע. מונדיאל 2006 היה הטורניר הראשון של פיפ"א שהציג את הסיסמה "להרגיש את גביע העולם" כמוטו הרשמי. הלוגו עוצב על ידי חברת מיתוג הספורט בברלין Markenarbeit Sportdesign (MAS). המנהל הקריאטיבי היה ד"ר מרטין פוגל והמעצב הגרפי היה אוליבר מקבאך. עיצוב הלוגו של מונדיאל 2006 נוצר בהשראת צבעי הדגל הגרמני ושיקף את אורח החיים והתרבות הגרמניים.

סיכום

אירוח המונדיאל בגרמניה היה רגע קו פרשת מים בהיסטוריה של הכדורגל, כאשר גרמניה הפכה מחוסר ישות בכדורגל העולמי למרכז הספורט הפופולרי ביותר בעולם. זו הייתה גם הפעם הראשונה שמדינה שאינה דרום אמריקאית אירחה את הטורניר. הטורניר זכה להצלחה אדירה עם שיא הכרטיסים הצהובים והגמר בו ניצחה ברזיל את גרמניה 2-0. הצלחת הטורניר פירושה שפיפ"א תצטרך להסתכל אל שאר העולם כשהיא מחליטה היכן לארח את המונדיאל הבא. זו תהיה הפעם הראשונה שפיפ"א תסתכל מעבר לדרום אמריקה כשהיא מחפשת מארחת למונדיאל 2018.