איך יפן התכוננה לארח את גביע העולם 2002

הדרך למונדיאל 2002

סיפור ההצעה המוצלחת של יפן לארח את גביע העולם בכדורגל חוזר לסוף שנות ה-80. בתוך המדינה גברה ההכרה בכך שאירוח אירועי ספורט בינלאומיים גדולים, והתיירות שהם יביאו בעקבותיהם, היא נושא שצריך לטפל בו. טוקיו הגישה בעבר מועמדות לארח את המשחקים האולימפיים של 1984, אך הפסידה מול לוס אנג'לס לאחר קמפיין אינטנסיבי ומתוקשר. עם הניסיון של תהליך ההצעה כרקע, התאחדויות הכדורגל היפניות וסוכנויות ממשלתיות החלו לעבוד יחד כדי לגבש הצעה למונדיאל פיפ"א. טוקיו הייתה הבחירה המתבקשת להיות העיר המארחת, אבל מסמך ההצעה היה צריך להיות מקיף. היה עליו לשרטט את מוכנות המדינה לארח את האירוע, כולל אצטדיונים, מתקני אימונים, בתי מלון, תחבורה ותחומי תשתיות ושירות נוספים.

הכל חייב להשתנות!

הצעד הראשון היה לערוך הערכה מקיפה של נכונותה של יפן לארח את גביע העולם. פירוש הדבר היה להסתכל בכנות על תשתית הספורט ומלונות התיירות של המדינה, כמו גם על שדות התעופה ורשתות התחבורה שלה. בעזרת מומחים מפיפ"א וארגוני ספורט בינלאומיים אחרים, זוהו נקודות החוזק והחולשה של המדינה, ונוצרה תוכנית מודרניזציה מפורטת. זה יספק את הבסיס לדיונים מאוחרים יותר עם פיפ"א על נכונותה של המדינה לארח את הטורניר. הממצאים של הערכה זו היו מפוכחים, אבל הם גם היו משחררים: היה צריך לעשות הרבה כדי להעביר את יפן בדרך לאירוח גביע העולם, אבל הייתה גם הגמישות לבחור באילו תחומים לתעדף.

בניית איצטדיונים חדשים ושיפוץ ישנים

אחד המרכיבים הנדונים ביותר בהכנות של יפן למונדיאל היה החלטתה לבנות שמונה איצטדיונים חדשים, כולל אחד בטוקיו שישמש את המשחקים האולימפיים ב-2020. ההחלטה התקבלה כדי למנוע את הסיכון של צורך בשיפוץ או להעביר אצטדיון עקב פוטנציאל לשבש את לוח הזמנים של הטורנירים. זה גם אפשר למדינה לפזר את עלויות האירוח על פני תקופה ארוכה יותר. ההחלטה להשתמש בשילוב של איצטדיונים חדשים שנבנו ומשופצים התבררה כהחלטה נבונה. אמנם זה הפך את אירוח הטורניר ליקר יותר, אבל זה גם היה יעיל יותר. זה יצר חווית אוהדים טובה יותר והיה בר קיימא בטווח הארוך, מכיוון שרבים מהאצטדיונים שנבנו עבור גביע העולם של פיפ"א נשארו בשימוש.

שדרוג שדות תעופה ותחנות רכבת

היו תחומי תשתית נוספים שזכו לתשומת לב משמעותית במהלך ההכנות למונדיאל. אחד מהם היה שדות התעופה של המדינה, במיוחד בטוקיו. בירת יפן הייתה צפויה לקבל יותר משלושה מיליון תיירים במהלך הטורניר, והקיבולת של שני שדות התעופה העיקריים שלה הייתה בלתי מספקת בעליל. המשמעות היא ששיפור הקיבולת והיעילות שלהם היו בעדיפות גבוהה. תחומי תשתיות נוספים ששודרגו במסגרת ההכנות לטורניר כללו רשתות רכבות ונמלים. אזורים אחרים, כמו כבישים ומלונות תיירות, קיבלו עדיפות נמוכה יותר, שכן הם היו צפויים לשמש רק מבקרים מקומיים במהלך הטורניר.

שיפור בתי המלון ותשתיות תיירותיות אחרות

בהתחשב בכך שהמונדיאל היה צפוי להביא לעלייה משמעותית במספר התיירים, ניתנה תשומת לב רבה לשיפור התשתית התיירותית במדינה. זה כלל הגדלת מספר חדרי המלון הזמינים בטוקיו ובערים מארחות אחרות, שיפור כישורי השפה של הצוות באתרי תיירות ושיפור מידע תיירותי. זה האחרון היה אתגר מכיוון שהייתה דחיפה לשיפור השירותים באנגלית, כמו גם בשפות אחרות, שדוברו על ידי תיירים. פירוש הדבר היה שצריך לשדרג את תשתית התיירות היפנית כדי לענות על הצרכים של האוכלוסייה המקומית כמו גם מבקרים זרים.

סיכום

כפי שמראה המאמר לעיל, ההכנות למונדיאל ביפן היו נרחבות. זו הייתה משימה מסיבית שדרשה שיתוף פעולה נרחב בין סוכנויות ממשלתיות ומגזרי תעשייה. ההכנות לא הוגבלו לשנים שקדמו לטורניר. הם היו תהליך בן עשור שכלל השקעה משמעותית בתשתיות ובהון אנושי, כולל הכשרה לעובדים מקומיים וסיוע בשפה לתיירים המבקרים במדינה. אירוח מוצלח של גביע העולם בכדורגל היה רגע פרשת מים עבור יפן. זה התחיל תהליך בן עשור של שדרוג אצטדיונים אזוריים ומגרשי אימונים, כמו גם שיפוץ שדות תעופה ושיפור בתי המלון.