בובי מור היה אגדה באנגליה ב-1966

בובי מור היה אבן הפינה של הנבחרת הזוכה בגביע העולם של אנגליה של 1966. ללא הופעותיו באותו טורניר, סביר להניח שאנגליה לא הייתה מניפה את הגביע בפעם האחת והיחידה בתולדותיה. ההופעה הזו מול גרמניה במשחק הקבוצה השני של אנגליה היא כנראה הרגע הכי טוב שלו. לאחר שספגה פנדל מוקדם ונקלעה לפיגור 2–1, נותרה אנגליה צריכה לרדוף אחרי שני שערים עם קו קדמי מדולדל בגלל החילוף של ג'ימי גריבס אחרי 19 דקות בלבד בגלל פציעה. אבל מור נתן השראה לחבריו לקבוצה. תחילה, הוא קבע 2–2 כמעט מיד עם בעיטה חופשית מדהימה מ-25 יארד, ואז הוביל את קבוצתו לניצחון על ידי סיור של רוג'ר האנט לזכייה מאוחרת עם עוד מסירת רוחב מושלמת לאינץ'. ההופעה שלו הייתה כל כך מרשימה שמאמן גרמניה הלמוט שון תייג אותו לאחר מכן "המגן השמאלי הטוב בעולם", וזה עדות כלשהי בהתחשב בכך שהוא זה עתה סיים לנצח את צמד האגפים האגדי של ברזיל, ז'אירזיניו ופלה במשחק שלהם פחות מ-24 שעות לפני כן. .

ההצטברות למשחק

בובי מור תמיד היה כדורגלן מחויב ושאפתן, אבל ההחלטה שלו לעבור ממרכז הגנה למגן שמאלי לפני הטורניר לא נולדה מחוסר אמונה ביכולות שלו או חוסר ביטחון ביכולת הטכנית שלו. זה גם לא היה בגלל שהוא שוחק מחוץ לעמדה. במקום זאת, זה נבע מרצון לאפשר לאנגליה לשחק משחק התקפי יותר עם סוויפר מאחורי שני הסנטרים. מור היה מעביר כדור רגוע ובטוח. הוא גם היה מנהיג טבעי, שלא חשש לקבל מדי פעם החלטה טקטית על המגרש ולנבוח פקודות על חבריו לקבוצה.

דקה 66: גשם שוטף ושוויון מאוחר

המשחק הבא של אנגליה היה מול אלופת העולם המכהנת ברזיל. המשחק התנהל בגשם, ואנגליה התקשתה להשתוות לכדורגל ההתקפי החופשי של הסלסאו. אולם למרבה המזל, היה להם שוער מצוין בגורדון בנקס, שהיה בצורת חייו וביצע שורה של הצלות מרהיבות כדי לשמור על התוצאה. ואז, כשנותרו קצת יותר מ-10 דקות, האוהדים האנגלים חגגו את השער היחיד במשחק. צ'רלטון, שנאלץ לפרוש עקב פציעה בתחילת המחצית השנייה, עשה את דרכו במורד המנהרה. כשהגיע לשם, הוא קיבל אישור מפיזי וחזר למגרש. הכדור הוחזר אליו והוא החליק אותו דרך רגליו של השוער הברזילאי גילמר.

דקה 80: מור נותן השראה לקאמבק של אנגליה

המשחק הסתיים ב-1–1, ואנגליה תצטרך לנצח מול אלופת אירופה המכהנת גרמניה אם היא תעלה לסיבוב הבא. המשחק התנהל בחום סוער, ושני הצדדים התקשו ליצור כל סוג של פתיחה במשך רוב המשחק. לגרמנים הייתה רוב החזקה, אבל אנגליה התגוננה בחוזקה ונראתה מסוכנת כשפרצה קדימה על הקונטרה. המשחק היה כמעט מת וקבור, לעומת זאת, כשהגרמנים כבשו כשנותרה דקה לשבור את הלבבות האנגלים. אבל אז השתלט מור, הקפטן, המנהיג, גיבור השעה. הוא נבח פקודות לעבר חבריו לקבוצה, והם הגיבו.

דקה 87: מסירה מכרעת אחרונה - אבל מאיפה?

מאמנה של אנגליה, סר אלף ראמזי, היה ידוע בזכות החידושים הטקטיים שלו וגישתו הנועזת. הנה, הוא קיבל החלטה אמיצה. הוא פרש משמאל אלן קלארק והחליף אותו עם הרכז ג'ק צ'רלטון. ההחלפה לא הייתה נטולת מחלוקת. צ'רלטון היה מגן, ואנגליה בדיוק ספגה שער מכדור קבוע. עם זאת, עם התוצאה 1–0, ראמזי בחר להחליף שחקן התקפה במגן. ההתערבות של צ'רלטון הייתה משמעותית. מור שיחק אליו את הכדור, אבל הוא הוצב בקצה הרחבה. צ'רלטון שיחק את הכדור בחזרה פנימה למור, שהיה לו הרבה מקום וזמן להחזיר את הכדור פנימה ולבחור מסירה. מור שיחק את הכדור אל המגן השמאלי, שבתורו הזין אותו לחלוץ שביצע ריצה לעבר קצה העונשין הגרמני. הפורוורד הזה היה הקפטן, בובי מור. מור קיבל את המסירה בשפע, וריסק את הכדור לפינה העליונה של השער הגרמני כדי לחתום ניצחון מפורסם.

סיכום

מונדיאל 1966 היה טורניר מלא בגיבורים וגבורות. מור היה אחד הגיבורים האלה, כמובן, אבל הוא גם היה אחד מהגיבורים האלה. המעבר שלו לניצחון במשחק מול גרמניה היה מיומנות טהורה, אבל זה היה גם מזל טהור. מור לא היה כדורגלן בר מזל. הוא עבד קשה ושיחק טוב, אבל הוא לא היה כדורגלן מחונן באופן טבעי. השער שלו מול גרמניה היה מזל טוב ונדיר, אבל הוא ניצל את המקסימום. הוא לקח את הכדור, הוא לקח את ההזדמנות והפיק את המרב. מור שיחק כל דקה מכל ששת המשחקים בעמדת המגן השמאלי של אנגליה במונדיאל 1966. הוא נותר הכדורגלן האנגלי היחיד אי פעם שהניף את גביע ז'ול רימט כקפטן. בזמן שעשה זאת כמגן שמאלי.